ברכת
המזון -- נוסח
אשכנזי:
המזמן אומר: רבותי
נברך:
ועונין: יהי
שם ה' מברך מעתה ועד עולם:
המזמן חוזר: יהי
שם ה' מברך מעתה ועד עולם:
המזמן אומר:
ברשות
מרנן ורבותי נברך
(אם
הם עשרה: אלהינו) (בסעודת חתן: שהשמחה
במעונו)
שאכלנו משלו:
ועונין המסובין: ברוך (אם
הם עשרה: אלהינו) (בסעודת חתן: שהשמחה
במעונו)
שאכלנו משלו ובטובו
חיינו:
המזמן חוזר: ברוך (אם
הם עשרה: אלהינו) (בסעודת חתן: שהשמחה
במעונו)
שאכלנו משלו ובטובו
חיינו:
ברוך אתה ה' , אלהינו מלך העולם, הזן את העולם כלו, בטובו,
בחן בחסד
וברחמים, הוא נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו. ובטובו הגדול, תמיד לא חסר
לנו, ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד. בעבור שמו הגדול, כי הוא אל זן ומפרנס
לכל. ומטיב לכל, ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא. (כאמור: פותח את ידך,
ומשביע לכל חי רצון:) ברוך אתה ה' הזן את הכל:
נודה לך ה' אלהינו, על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה
טובה ורחבה. ועל
שהוצאתנו ה' אלהינו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים, ועל בריתך שחתמת
בבשרנו, ועל תורתך שלמדתנו, ועל חקיך שהודעתנו, ועל חיים חן וחסד
שחוננתנו, ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד, בכל יום ובכל עת
ובכל שעה:
בחנוכה ובפורים:
(ו)על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו
בימים ההם בזמן הזה:
לחנוכה: בימי מתתיהו בן
יוחנן כהן גדול, חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות
יון הרשעה, על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, ואתה ברחמך
הרבים, עמדת להם בעת צרתם. רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את ניקמתם,
מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד
צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך
ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך,
ופנו את היכלך, וטהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך. וקבעו שמונת
ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול:
לפורים: בימי מרדכי
ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, בקש להשמיד
להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר
לחדש שנים עשר, הוא חודש אדר ושללם לבוז. ואתה ברחמך הרבים הפרת את עצתו,
וקלקלת את מחשבתו, והשבות לו גמולו בראשו. ותלו אותו ואת בניו על העץ.
ועל הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך, ומברכים אותך, יתברך שמך בפי
כל חי
תמיד לעולם ועד. ככתוב, ואכלת ושבעת, וברכת את ה' אלהיך, על הארץ הטובה
אשר
נתן לך. ברוך אתה ה' , על הארץ ועל המזון:
רחם (נא) ה' אלהינו על ישראל עמך, ועל ירושלים
עירך, ועל ציון משכן כבודך,
ועל מלכות בית דוד משיחך, ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. אלהינו
אבינו רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו והרויחנו, והרוח לנו ה' אלהינו מהרה
מכל צרותנו. ונא אל תצריכנו ה' אלהינו, לא לידי מתנת בשר ודם, ולא לידי
הלואתם, כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, שלא נבוש ולא נכלם ולא
נכשל לעולם ועד:
בשבת:
רצה והחליצנו ה' אלהינו במצוותיך, ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש
הזה, כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, לשבות בו ולנוח בו באהבה כמצות
רצונך, וברצונך הניח לנו ה' אלהינו, שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום
מנוחתנו, והראנו ה' אלהינו בנחמת ציון עירך, ובבנין ירושלים עיר קודשך,
כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות.
בי"ט ובראש
חודש ובחול המועד: אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה, ויבא, ויגיע, וירצה,
וישמע, ויפקד, ויזכר, זכרוננו ופקדוננו, וזכרון אבותינו, וזכרון משיח בן
דוד
עבדך, וזכרון ירושלים עיר קדשך, וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפליטה
לטובה לחן ולחסד ולרחמים, לחיים ולשלום ביום
בראש
חודש: ראש החודש
בפסח: חג המצות
בשבועות: חג
השבשועות
בראש-השנה: הזכרון
בסוכות: חג
הסוכות
בשמיני-עצרת: שמיני חג העצרת
הזה.
זכרנו ה' אלהינו בו לטובה, ופקדנו בו לברכה, והושיענו בו לחיים. ובדבר
ישועה ורחמים, חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו, כי אליך עיננו, כי אל (מלך)
חנון ורחום אתה:
ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו, ברוך אתה ה'
בונה ברחמיו ירושלים אמן:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, האל אבינו מלכנו,
אדירנו, בוראנו,
גואלנו, יוצרנו, קדושנו קדוש יעקב, רוענו רועה ישראל, המלך הטוב והמטיב
לכל, שבכל יום ויום הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב לנו. הוא גמלנו, הוא
גומלנו, הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרוח, הצלה והצלחה, ברכה
וישועה, נחמה, פרנסה, וכלכלה, ורחמים, וחיים ושלום, וכל טוב. ומכל טוב
לעולם אל יחסרנו:
הרחמן, הוא ימלוך עלינו לעולם ועד.
הרחמן,
הוא יתברך בשמים ובארץ.
הרחמן,
הוא ישתבח לדור דורים. ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים, ויתהדר בנו לעד
ולעולמי עולמים.
הרחמן, הוא יפרנסנו בכבוד.
הרחמן, הוא ישבור עלינו מעל
צוארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו.
הרחמן, הוא ישלח לנו ברכה מרבה בבית
הזה ועל שולחן זה שאכלנו עליו.
הרחמן, הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור
לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות:
הרחמן, הוא יברך [אותי ואת אשתי/בעלי ואת זרעי ואת
כל אשר לי] [את (אבי מורי) בעל הבית הזה, ואת (אמי מורתי בעלת הבית הזה)
אותם ואת ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם], אותנו ואת כל אשר לנו כמו
שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כלנו יחד
בברכה שלמה, ונומר, אמן:
במרום ילמדו עליהם ועלינו זכות, שתהא למשמרת שלום,
ונשא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישענו, ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:
לשבת: הרחמן הוא
ינחילנו יום שכולו שבת ומנוחה
לחיי העולמים.
לר"ח: הרחמן, הוא יחדש
עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה.
ביום-טוב:
הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב.
בראש-השנה: הרחמן
הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכהץ
בסוכות: הרחמן
הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת:
הרחמן, הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא.
מגדיל (ביום שמתפללים מוסף:
מגדול)
ישועות מלכו, ועשה חסד למשיחו לדוד
ולזרעו עד עולם: עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום, עלינו ועל כל ישראל,
ואמרו אמן:
יראו
את ה' קדושיו, כי אין מחסור ליראיו: כפירים רשו ורעבו, ודורשי ה' לא יחסרו
כל טוב: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו: פותח את ידך, משביע לכל חי
רצון: ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו: נער הייתי, גם זקנתי ולא
ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש להם: ה' עז לעמו ייתן , ה' יברך את עמו בשלום.